ד"ר אסף שלף – המרכז לבריאות הנפש אברבאנל

תקציר מחקר שמומן בסיוע אגף השיקום במשרד הביטחון ונערך בשיתוף פעולה עם בית החולים אברבנאל

בעמותה לרכיבה וכלבנות טיפולית נערך מחקר שבחן את השפעת הרכיבה הטיפולית על נפגעי פוסט טראומה. מחקר זה הינו חדשני וייחודי, והראשון שנערך בארץ. כל המטופלים הופנו ע"י עובדות השיקום של משרד הביטחון לאחר שנראה שעמדו בקריטריונים. המחקר בחן את הטיפול ברכיבה טיפולית עפ"י גישת הכוחות.

ע"פ מודל הטיפול בעמותה לרכיבה וכלבנות טיפולית, בטיפול ברכיבה על סוסים (רס"ט), ישנו שילוב של היבטים גופניים ונפשיים של האדם שבא לידי ביטוי בשיתוף פעולה בין האדם לבע"ח ושניהם קשורים זה לזה.

במסגרת המודל לטיפול בנפגעי פוסט טראומה יושמו עקרונות הטיפול הבאים שנמצאו משמעותיים בטיפול בנפגעי פוסט טראומה:

ציפייה-– החל מהרגע הראשון של המפגש הטיפולי יש להעביר לנפגע את המסר של הציפייה, כשהמסר הוא שמדובר במשבר זמני.

טיפול קצר – משך הטיפול צריך להיות קצר וידוע מראש למטופל כך שלמן הרגע הראשון צפוי רגע הפרידה שכן מדובר במשבר שבכוחותיו של הנפגע להתמודד עמו .

התמקדות בהווה – יש להימנע מלחדור לסבך של בעיות העבר, על מנת לעודד התמקדות במסוגלותו של הנפגע על פני התמקדות בפתולוגיה.

סוג הטיפול – הטיפול, מתמקד בעידוד המוטיבציה החברתית וחיזוקה, תוך חיזוק הכוחות הדוחפים חזרה לתפקוד.

בניית העתיד – זאת על מנת לסייע לנפגע פוסט טראומה להתמקד בתוכניות עתידיות, בנות יישום, ולא לשקוע בעבר .

פעילות במסגרת קבוצתית – הקבוצה היא מסגרת השתייכות והתייחסות וכן מסגרת טיפולית המספקת עידוד, תמיכה, הזדהות ומשענת ברגעי משבר והינם אבן פינה מרכזי בטיפול בלוקים בPTSD.

המחקר התבצע ב-2 תקופות בנות חצי שנה כל אחת מאפריל שנת 2015 ומינואר שנת 2016. בכל תקופה, התקיימו 24  מפגשים  שבועיים שנפרסו על פני כחצי שנה, במהלכם הגיעו המטופלים לרכיבה טיפולית.

מחקר זה הינו מחקר פרוספקטיבי, פתוח המיועד להדגים את השפעת רכיבה על סוסים טיפולית על סימני ההפרעה הפוסט טראומטית וכן על התיפקוד בשלושה מישורים משמעותיים בחיי האדם: עבודה, משפחה וחברה.

במחקר חלוץ, קטן ופתוח זה הודגם לראשונה באופן ייחודי, כי הטיפול ברכיבה טיפולית על גבי סוסים במטופלי משרד הבטחון הלוקים בפוסט-טראומה הינה שיטת טיפול יעילה ובטוחה.

הטיפול בהפרעה הפוסט טראומטית בעזרת רכיבת סוסים טיפולית נראה שיפור בתפקוד ובמצב הכללי של המטופלים וכן הקלה ושיפור בתסמינים הקשים של נפגעי הפוסט טראומה. כמו כן, ניכרו פחות ימים בלתי יעילים בהיבט התפקודי. כמו כן, ניכר שינוי לטובה בדיווח על היכולת לעבוד ולבצע מטלות יום יומיות ( P< 0.0469  ׂ).

חשוב לציין שבין החברים בקבוצה נוצרו קשרים חברתיים, שיצאו מגבולות החווה. הם נהגו לצאת למפגשי בילוי יחד, והם דיווחו על שיפור ביכולות החברתיות שלהם.

לסיכום, מחקר זה העמיק את הידע ושפך אור על רכיבת הסוסים הטיפולית כתחום מתפתח בארץ עבור מטופלי משרד הביטחון – שהוכרו כפוסט טראומתיים. ניתן לטעון שהשיפור בתפקוד המטופלים – משתתפי המחקר הושג בזכות מספר גורמים הכוללים רכיבת סוסים טיפולית, עבודת תקשורת מהקרקע עם הסוסים, עבודה קבוצתית, תמיכה של צוות מקצועי הכולל עובדת סוציאלית ועיבוד החוייה במסגרת הקבוצתית עם עובדת סוציאלית, שהינם להערכתינו נדבכים חשובים בהצלחת הטיפול.