עמית צריקר – אוניברסיטת בר אילן – הפקולטה למדעי החברה, בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש לואיס וגבי וייספלד

 (המחקר מתבצע במסגרת דיסרטציה לתואר שלישי, בהנחייתהּ של פרופ' חיה יצחקי)

תופעת ההתנדבות בקרב בני-נוער מושכת תשומת לב רבה מצד חוקרים ומצד אנשי מקצוע בקהילה ובארגונים שונים, במגוון דיסציפלינות. התנדבות מוגדרת כשירות ו/או כעזרה של אדם לאדם אחר או לציבור רחב יותר, מתוך רצון חופשי וללא תמורה חומרית, כשבקרב בני-נוער, להתנדבות ישנה תכלית נוספת, הבאה לידי ביטוי בתרומתהּ להתפתחותם האישית והחברתית.

מחקר זה מתמקד בבני-נוער המתנדבים במרכז ייחודי לרכיבה טיפולית הממוקם בתל-מונד, במסגרת התכנית למחויבות אישית של משרד החינוך. המודל התיאורטי העומד בבסיס המחקר הנוכחי הינו תיאוריית שימור המשאבים (Conservation of Resources Theory) לפיה אנשים פועלים בדרך פעולה מסוימת בכדי להחזיק, לשמר ולהגן על משאביהם האישיים. בהֶקשר של מחקר זה, אנו מניחים שבני-הנוער מתנדבים בקהילה, מתוך מניעים של התאמה לערכיהם האישיים ולעמדותיהם האישיות, ומתוך כוונה לגייס משאבים להמשך חייהם הבוגרים. הנחה זו נסמכת על כך שבני-נוער הם אלו שבחרו להתנדב במרכז הטיפולי הספציפי על סמך ההתאמה לערכיהם האישיים ולתחומי העניין שלהם. במחקר זה, אנו משערים שיימצאו קשרים חיוביים בין המצב הסוציו-אקונומי, מניעי ההתנדבות והעמדות כלפי בעלי חיים לבין יכולת המנהיגות ולבין המחויבות לארגון. כמו כן, אנו משערים שגם המשאבים האישיים (תחושת שליטה בחיים, הערכה עצמית) והמשאבים הסביבתיים (תמיכה חברתית) יהיו קשורים באופן חיובי למשתנים התלויים במחקר (יכולת מנהיגות ומחויבות לארגון).

המחקר הנוכחי החל בשנת 2015 ויימשך עד לשנת 2017. הרציונל לכך נובע מהעובדה ששנת לימודים אחת איננה מספקת מבחינת כמות המתנדבים, ולפיכך – החלטנו לאסוף את הנתונים במשך שנתיים, כשמדובר באותה שכבת אוכלוסייה.

בתקופה זו, הועברו שאלונים לכ-150 בני-נוער (גילאים 15-18) מתנדבים הפועלים במרכז לרכיבה טיפולית בישראל, הממוקם בתל-מונד ומהווה חלק מעמותת "המרכז לרכיבה טיפולית בישראל" (ע"ר). במרכז זה, מוצעים טיפולים באמצעות סוסים וכלבים, וכן מתקיימים קורסים עיוניים ומעשיים למדריכי רכיבה טיפולית ולכלבנים טיפוליים.

באופן ספציפי, המשתתפים ענו על: (א) שאלון דמוגרפי – כולל שאלות בתחומים כגון מגדר, שנת לידה, השכלה, רמת דתיות, מקום מגורים, ומצב סוציו-אקונומי במשפחת המקור; (ב) שאלון הערכה עצמית (Rosenberg, 1965); (ג) שאלון תחושת שליטה בחיים (Pearlin & Schooler, 1978); (ד) שאלון יכולת מנהיגות (Zimmerman & Zahniser, 1991); (ה) שאלון תמיכה חברתית (Zimet, Dahlem, Zimet, & Farley, 1988); (ו) שאלון מחויבות ארגונית (Meyer & Allen, 1984); (ז) שאלון מניעים להתנדבות (שן, 1999); (ח)  שאלון עמדות כלפי חיות מחמד (Templer, Salter, Dickey, Baldwin, & Velenber, 1981).

המטרה התיאורטית העיקרית של מחקר זה הינה להצביע על הגורמים ליכולת מנהיגות ולמחויבות לארגון בקרב בני-נוער. המטרה הפרקטית היא לקדם התנדבות המתבססת על השתייכות לארגון ועל נטילת אחריות רבה יותר במסגרתוֹ. אנו סבורים שמהתנדבות זו, יוכלו להפיק תועלת שלושה גורמים לכל הפחות: המתנדבים, מקום ההתנדבות, ולא פחות מכך – מקבלי השירותים של מקום ההתנדבות.