1976, הולנד

דניאלה
דניאלה היתה אישה צעירה ובודדה שחוותה את העולם דרך הכאב שלה. כשהיתה ילדה קטנה, התפרצה מחלה אלימה בכפר שלה והיא חלתה. הוריה, היו נוצרים אדוקים אשר השתייכו לזרם מיוחד בנצרות, אשר חבריו לא נתנו חיסונים לילדיהם, בשונה מהמקובל באותה תקופה. שנים לאחר מכן, כאשר גדלה והפכה לאישה, הבינה שהמחלה שינתה את חייה לעד. אם רק היתה מקבלת את החיסון… היא הרגישה חסרת אונים. לא היה לה כל חלק בהחלטה. אם רק הוריה היו צופים ומבינים את התוצאות, את ההשלכות, אם מישהו רק היה לוקח אחריות!

דילון ודניאלה
כשדניאלה פגשה את דילון לא היו לה כל ציפיות או אמביציה מכל סוג שהוא. דילון ודניאלה התחברו מהרגע הראשון. דילון היה סוס קטן וסבלני, עם תכונות אמפתיות רבות. היה לו זמן בשפע והוא אף פעם לא מיהר… כשדניאלה עשתה את המאמץ העצום לעלות עליו, דילון חש באחריות הכבדה המוטלת עליו. דניאלה גררה את עצמה עם הקביים ושאלה את עצמה איך הגיעה לחיים האלה, מלאי סבל נפשי ופיזי כאחד.
הסוס הקטן עודד את דניאלה להיות עצמאית על ידי דגדוג ידיה בעזרת אפו. לידיה של דניאלה היו סימנים כפולים של קושי- עור קשה וקווים אדומים על פרקי כף היד.
דילון חש במשמעות הרבה של ידיה של דניאלה. אלו היו הידיים שפינקו אותו בקוביות סוכר בדיוק לפני שטיפסה עליו. ידיים אלו לעולם לא שכחו אותו בתום הרכיבה. היא תמיד ליטפה אותו. הידיים היו עמוד החיים שלה והוא היה קשור אליהן ואליה עד מאד.

דניאלה ודילון
תהליך הטיפוס על דילון היה חייב להיות בשליטה מלאה של דניאלה. האשה הצעירה סירבה לקבל את עזרתה של המדריכה לרכיבה טיפולית. זו היתה הבחירה שלה לעשייה והדרך שלה להבין כיצד לקפוץ למעלה בדמיונה.
דניאלה הובילה את דילון ביד אחת בעזרת המושכות והחזיקה את הקב ביד השנייה. כאשר הגיעו ממש קרוב לגדר , עמדה דניאלה בין דילון לבין הגדר, אשר שימשה לה כרשת בטחון. היא החזיקה את הקב וחיפשה את המקום באדמה בו תוכל לתקוע אותו ולעלות. היא החזיקה ביד אחת את הגדר וביד השנייה את האוכף ודחפה את עצמה למעלה.היא העבירה את רגלה בעזרת ידה לצד השני ומשכה את עצמה לישיבה מלאה .אז, הסתכל דילון אחורה כדי להזכיר לה להכניס את רגליה לארכובות. עלייתה של דניאלה על הסוס ארכה 20 דקות. זה היה החלק המשמעותי ביותר מבחינת דניאלה והעניק לה תחושה של עצמאות והצלחה. היא הפכה את הבלתי אפשרי לאפשרי.
עונה שלמה הם היו מאושרים יחד. דילון לימד את דניאלה את כל הסודות של עולם הסוסים. הם חלקו יחד מטרה משותפת.

דניאלה
החורף הקר והשלג הגיעו. האוויר הקר, השלג והגשם הפכו את יציאתה של דניאלה מהבית על מנת להיפגש עם דילון למשימה בלתי אפשרית.
הבדידות הכריעה אותה. דילון שמע באורווה שהידיים של דניאלה לא יאכילו אותו שוב בקוביות סוכר, בגלל מה שעשתה לפרקי כף היד שלה….

סוף דבר
זכיתי להיות המדריכה לרכיבה טיפולית של דניאלה בחווה קטנה בהולנד. היום, כמעט 40 שנה לאחר מכן, אני כותבת את הסיפור בעברית בלב כואב. כאשר דניאלה היתה ילדה, השתלטה מחלת הפוליו על הכפר שבו נולדה והיא חלתה.
דניאלה היתה בחורה יוצאת דופן ובהחלט האמנתי שהקשר עם דילון יעשה עבורה את הבלתי אפשרי. לצערי, ההתמודדות עם מצבה הנפשי והפיזי הכריעו אותה בתקופת החורף, בה לא יכלה להנות מחמימותו ואהבתו של דילון אליה.
רכיבה טיפולית, במקרה זה יכלה בהחלט להיות הפתרון המושלם עבור דניאלה. היא היתה זקוקה למשהו שיעניק משמעות לחייה וייתן לה את החום והתמיכה להם נזקקה כל כך. הטיפול ההוליסטי, ששילב את המענה הפיזי,הרגשי והנפשי שקיבלה היה מאד משמעותיים עבורה. אם רק היה סוף יותר שמח לסיפור הזה…