בשלב הראשון, כחלק מתהליך קבלת ההחלטות המשותף, ההורים והילדים מקיימים דיאלוג בו הם מנהלים משא ומתן ביניהם על סוג הכלב איתו הם רוצים לעבוד. כאשר במהלך השיח עולות סוגיות כגון, פשרה, סמכות הורית וגם כבוד הדדי.

אילוף ודגש על גבולות

אחד הנושאים החשובים בתחום אילוף כלבים הוא ההיררכיה והטלת סמכות, כך גם בין הורים וילדים. ההבדלים בהתנהגות מדגישים את ההבדל בין ציות לחוקים לבין היעדר חוקים.

בקבוצת ההורים, ניכר כי קיימת מצוקה סביב יישום הגבולות ואת זאת ניתן להשליך אל מול התנהגות ספונטנית של הכלבים הממחישה את התמודדותם של המשתתפים כהורים.

לדוגמה: אחת האמהות נתנה הוראה לכלב לשבת, וכאשר הכלב לא הגיב האם הגיבה בתוקפנות כלפיו והכלב מצידו קיפל את הזנב בין רגליו והמשיך להתחמק ממנה. המטפלת בכלבייה הפנתה את תשומת ליבה למעשה וכקבוצה הם עיבדו את המקרה והגיעו להבנה משותפת שיישנו הבדל מהותי בין תוקפנות להטלת סמכות. האם הבינה שהכלב מגיב אליה בפחד כמו ילדיה ולכן, חוויה זו הייתה משמעותית ומעצימה עבורה.

תקשורת ושיתוף פעולה הדדי בין ההורים לילדיהם

העבודה עם הכלבים העניקה לילדים ולהוריהם חוויה של חום וחוסר שיפוטיות, קרבה ללא תנאי וסובלנות. הפעילות בחווה החלה במשחק "חפש את המטמון" כאשר לכל פתק הוצמד חטיף לכלבים שאותו מצאו אותו באמצעות חוש הריח.

לדוגמה: אחת האמהות שהתאפיינה בהזנחה ותחושת חוסר אונים נתנה לבנה הרזה להתמודד לבד עם הכלב הענק. לאחר מכן במפגש הטיפולי, השיח הקבוצתי הוביל אותה להבנה כי ישנו צורך לערוך דו שיח עם הילד כאשר מבצעים פעילות משותפת. מכאן, כשנקרעו לילד הנעליים המשפחה האומנת ביקשה ממנה לקנות לו נעליים. שבוע לאחר מכן הביאה לבנה למפגש בחווה נעליים חדשות שגרמו לבנה להרגיש מאד שמח.

אמון

סוגיית האמון בין הורים וילדים בעייתית במיוחד באוכלוסייה זו. ההורה מצדו, רואה את הגשת התלונה מצד הילד כשבירת אמון. הילדים מצדם, רואים את הוריהם כאלימים ובכך מפרים את החוזה הבלתי כתוב ובו אמון בסיסי בהורים שיטפלו, יגנו ולא יפעלו באלימות כלפיהם.

לדוגמה: אחד האבות דיבר באופן מאד אלים ביחס לגרושתו וכרך את בנו יחד עמה כישות אחת. אב אחר שמע את שיחותיו והעיר לו על כך שבנו רק מחכה ליחס חם ולמילה טובה אך הוא איננו רואה זאת מפני שהוא כל הזמן עסוק בלנצח במשחק. במפגש לאחר מכן, לאחר דיאלוג קבוצתי, נערך משחק ובו בניגוד להצהרותיו הקודמות שם חרץ כי איננו סומך על בנו, נתן האב לבנו להובילו כאשר עיניו קשורות.

שיתוף פעולה ופרגון

המפגש האחרון, עסק ברחיצת הכלבים. הפעולה דרשה שיתוף פעולה ואפשרה קרבה בין ההורים לילדים בשילוב הרבה הנאה.

לאחר מכן, נקבע כי ההורים יצפו בילדיהם רוכבים. פעילות זו גרמה למתח רב מצד הילדים  שרצו מאד להרשים את הוריהם. נדרשה עבודה משמעותית בכדי להרגיע את הרוחות מצד הילדים ולהכין את ההורים שיעודדו את ילדיהם בזמן הרכיבה ויביעו התלהבות.

לדוגמה: אב שהיה מרוחק מבנו המופנם וחסר הבטחון, עברו תהליך משמעותי והגדירו את עצמם במשוב הסיום כ"צוות מספר אחת בארץ". במפגשים ניכר כי הילד החל לגשת יותר אל אביו ולשתף אותו בשיעורי רכיבה, האב מצידו נהנה לשמוע את בנו משתף בחוויות והביע יחס חם ומפרגן.

פרידה

לקראת הפרידה הילדים היו חסרי מנוח והתקשו לשתף פעולה אך ההורים היו רגועים וסובלניים כלפי התנהגות ילדיהם.

לטקס הפרידה החגיגי הוזמנו בני משפחה וחברים רבים. הילדים נהנו והראו לאורחיהם בגאווה את הישגיהם ברכיבה, לצד מופע, קבלת מדליות ותעודות הוקרה.

לסיכום:

לאורך כל התהליך ראינו כיצד רכיבה וכלבנות טיפולית מקדמות קשרים והתנהגויות חברתיות רצויות אצל הורים וילדים, מפחיתות חרדות ותחושות של בדידות ומהווה מקור לביטחון עצמי. המגע הנעים בעבודה עם הכלבים אפשרה ערוץ נוסף של תקשורת פיזית חלופית למגע של אלימות. טיפול זה מגביר את תחושת המסוגלות בקרב בני אדם. העבודה סייעה להתמודדות עם תסכול וקבלת בעל-חיים גם אם מציית להוראות שניתנו לו. היא סייעה להורים ללמוד כיצד ניתן לאלף באמצעות חיזוק התנהגות חיובית וליישם זאת בחינוך הילדים. כך, למדו ההורים לפתח סבלנות, התמודדות עם תסכולים וקבלה של הילדים גם אם אינם מצייתים. אנו מלאי תקווה כי תחושה זו תלווה את המשתתפים בתהליך ותקדם את המשפחות לאורך זמן.