הכלב הטיפולי – חברו הטוב ביותר של המטופל
בכל פעם שאנו מצליחים לעשות שינוי בחייו של מטופל, אפילו הקטן ביותר, אני מתמלאים בגאווה. אבל כשמדובר במטופלים צעירים במיוחד – הסיפוק גדול הרבה יותר.
ר' הגיע אלינו לעמותה עם פוביה מכלבים. במשך השנים הניחו הוריו שהפחד מהכלבים עוד יעבור עם הגיל, אך ככל שעברו השנים ההרגשה שנשארה הייתה שהפחד דווקא הולך ומתגבר ואף מתחיל לפגוע באיכות החיים שלו. אם בהתחלה הפסיק ר' לבקר בבתיהם של חברים בעלי כלבים, כאשר החריף המצב סירב ר' אפילו ללכת לבדו למכולת השכונתית מפחד שמא יתקל בדרכו בכלב משוטט.
התהליך הטיפולי בר' היה איטי והדרגתי. חשוב היה לנו לתת תחילה לגיטימציה ומקום לפחדיו ולרגשות השליליים שמציפים אותו בכל פעם שכלב מתקרב אליו ולכן בהתחלה היה מתבונן ר' בתמונות של כלבים בגדלים שונים, כאשר לאחר מכן, כאשר הרגיש כבר מוכן לכך, עבר לתצפת על הכלבים שבכלבייה של העמותה. לאחר מכן, כאשר שוב הרגיש שהוא מוכן לכך, בחר ר' כלב אחד שמצא חן בעיניו במיוחד מתוך הכלבייה – עמו יוכל להתקדם בעבודה האילופית.
לצד התהליך היישומי בעבודה עם הכלבים למד ר' גם להכיר את שפת הגוף של הכלב ואף לעמוד על ההבדלים בין כלב בעל רצון לתקוף לבין כלב אנרגטי, קופצני ושמח שרק רוצה לשחק.
כיום ר' כבר בן 9, מעגל החברים שלו עדיין הולך וגדל ואנו שמחים לשמוע מהוריו כיצד הוא מרגיש בטוח מספיק לצאת החוצה ולרכוב על אופניו, ללא כל חשש או פחד שמא ייתקל בכלב בדרכו. אבל מה שריגש אותנו יותר מכל היה זה שר' חשף לאחרונה בפני הוריו את רצונו לאמץ כלב
